יום הסובלנות הבינלאומי

סובלנות = קבלה והתייחסות בכבוד, בהבנה ובהעדר אפליה כלפי השונים מאיתנו. זו ההגדרה....

אבל למעשה סובלנות אמיתית היא לא במילים. ולא בסיסמאות יפות שגורמות לנו להרגיש טוב עם עצמנו. אלא, סובלנות צריכה להתבטא במעשים שלנו ובדוגמא שאנו כהורים מעבירים לילדינו.

סובלנות אמיתית היא להכיל את זה שבכיתה של ילדך לומד ילד עם צרכים מיוחדים. ולהתייחס אליו ככל הילדים, כולל להזמין אותו לימי הולדת ולכל המפגשים הכיתתיים. 

סובלנות אמיתית היא להכיל ולכבד את זה שילדך נמצא בחוג במתנ"ס עם ילד עם צרכים מיוחדים.

סובלנות אמיתית היא להגיע להצגת ילדים עם ילדך, לקלוט שהילד שיושב ליד ילדך מתנהג קצת אחרת ולא מייד להחליף איתו מקום כדי שחלילה הילד שלך לא יידבק ב"מחלת החריגות".

סובלנות אמיתית היא לאפשר להורה שמבקש להתקדם עם הילד שלו לקדמת התור בלונה פארק/מסעדה/ כל מקום אחר, לאחר שהציג כרטיס "פטור מתור", מבלי לעשות מזה ענין או לצעוק ליד כולם:"רגע אבל הוא בלי כסא גלגלים הוא בסדר גמור, שיחכה כמו כולם"....

סובלנות אמיתית היא להבין שיש ילדים (ואנשים) שלא רואים עליהם. הם מסתובבים ללא כסא גלגלים או משהו אחר שנראה לעין שמעיד כי הם מתמודדים עם מגבלה, אבל עדיין קשה להם והם שונים באופן שלא תמיד נראה כלפי חוץ. 

סובלנות אמיתית היא לרצות לראות את האחר. ולהקדיש לו זמן כדי להכיר אותו. ולהתחשב בו.

סובלנות אמיתית היא להבין שגם לשונים מגיע. לא פחות. כי הם חלק בלתי נפרד מהמרקם האנושי בעולמנו.

סובלנות אמיתית היא לא להשתמש בקשיים שאנשים לא בחרו לעצמם, כקללה. 

#אוטיסט_זה_לא_קללה#